למה אנחנו מפחדים לדבר על עזיבת שותף ביום הקמת החברה?

הקמת סטארט-אפ או עסק חדש דומה מאוד להתאהבות. האדרנלין בשיאו, החזון משותף, והשותפים מרגישים שהם יכולים לכבוש את העולם. בשלב ה"ירח דבש" הזה, העלאת האפשרות שאחד השותפים ירצה יום אחד לעזוב נתפסת כמעט כמו בגידה. "למה לדבר על גירושים עוד לפני שהתחתנו?", שואלים יזמים רבים.

אבל המציאות העסקית מראה שדווקא השתיקה הזו היא אחד הסיכונים הגדולים ביותר ליציבות החברה. הטאבו על שיחת הפרידה הוא לא רק מחסום פסיכולוגי – הוא פצצה מתקתקת פיננסית ומשפטית.

הפסיכולוגיה של החשש: למה אנחנו שותקים?

הסיבה הראשונה היא פחד מעין הרע ומחוסר אמון. בתרבות היזמית, "מחוייבות טוטאלית" היא ערך עליון. העלאת תרחיש של עזיבה עלולה להתפרש כהפחתה במידת הרצינות של השותף. אנחנו חוששים שאם נגדיר מנגנון פרידה, אנחנו בעצם "מזמנים" אותה.

הסיבה השנייה היא הטיית האופטימיות. כשאנחנו מקימים עסק, אנחנו בטוחים שזה לנצח. אנחנו לא מדמיינים שבעוד חמש שנים אחד השותפים ירצה לעבור לפורטוגל, יחליט לשנות כיוון בחיים, או פשוט ירגיש שחיקה. המחשבה ש"לנו זה לא יקרה" מונעת מאיתנו להכין את המטריה לפני הגשם.

המחיר של חוסר ודאות

כשפרידה מתרחשת ללא הסכם מוקדם ("הסכם מייסדים"), היא הופכת מאירוע עסקי מנוהל לסכסוך רגשי יקר. ללא מנגנון ברור, מתעוררות שאלות קשות:

• למי מותר לקנות את המניות? האם השותף שעוזב יכול למכור למישהו חיצוני?

• מה השווי של החברה? ללא נוסחה מוסכמת מראש, כל צד ימשוך לכיוון אחר, מה שעלול להוביל לבוררות מתישה.

• מי נשאר עם המושכות? עזיבה של שותף דומיננטי ללא תוכנית מסודרת עלולה לשתק את הדירקטוריון ואת קבלת ההחלטות השוטפת.

פרידה היא לא כישלון – היא שלב באבולוציה

הגיע הזמן לשנות את הנרטיב: עזיבת שותף היא לא בהכרח סימן למשבר; היא לעיתים קרובות סימן להתבגרות של העסק. חברות רבות עוברות שינויי בעלות (Secondary) כדי לרענן את שורות הניהול או כדי לאפשר למייסדים לממש רווחים.

כאשר קיים מנגנון מסודר – כמו זכות סירוב ראשונה (Right of First Refusal) שמאפשרת לשותפים הנותרים לרכוש את המניות – החברה שומרת על ה-DNA שלה. במקום להכניס גורם זר, השותפים הקיימים מגדילים את האחזקות שלהם ואת המחויבות שלהם לחברה.

איך עושים את זה נכון? הכלים שיהפכו את הטאבו ליתרון

1. קביעת נוסחת שווי אובייקטיבית: אל תחכו לרגע הפרידה כדי להתווכח על שווי המניה. השתמשו בנתונים בזמן אמת. כשהנהלת החשבונות שקופה ומדויקת, קל מאוד להגיע למספר (כמו מחיר מניה מוסכם) שמבוסס על רווחים וצמיחה, ולא על רגשות.

2. מנגנון BMBY (Buy Me Buy You): כלי יעיל שבו צד אחד מציע מחיר למניות, ולצד השני יש את הזכות לקנות או למכור באותו מחיר. זה מבטיח שהמחיר המוצע יהיה הוגן.

3. הסדרת חובות וזכויות (חו"ז): פרידה נקייה דורשת "ניקוי שולחן" פיננסי. סגירת חובות בעלים והסדרת יתרות זכות הן תנאי הכרחי כדי שהשותף העוזב יוכל לצאת לדרך חדשה בלב שקט והשותפים הנשארים לא יגררו משקולות מהעבר.

4. התפטרות מסודרת מהדירקטוריון: פרידה היא לא רק העברת מניות, היא גם העברת אחריות. ודאו שההסכם כולל סיום תפקידים רשמי כדי למנוע חשיפה משפטית עתידית.

סיכום: לבנות את הסוף כדי לחזק את ההתחלה

הפרדוקס הוא שדווקא עסקים שמעזים לדבר על הפרידה ביום הראשון, הם אלו ששורדים הכי הרבה זמן. הידיעה שיש "תוכנית מילוט" הוגנת ומכובדת מפחיתה את הלחץ והחרדה בין השותפים ומאפשרת להם להתמקד בדבר החשוב באמת: צמיחת העסק.

אנחנו בסמארטבי מאמינים ששקיפות היא לא רק כלי טכנולוגי, היא תרבות ניהולית. כשמנהלים את המספרים נכון מהרגע הראשון, גם הרגעים המורכבים ביותר הופכים להזדמנות לצמיחה חדשה.

לפרטים נוספים וייעוץ, התקשרו: 04-600-1918

• מייל - support@smartbee.co.il

  וואצ - 053-8500042