המדריך להקמת עסק

המדריך להקמת עסק

 

 

תוכן העניינים:

 

מספר פרק	נושא
1	מבוא
2	בחירת אופן ההתאגדות
3	מס ערך מוסף
4	מס הכנסה
5	המוסד לביטוח לאומי
6	עובדים ודיני עבודה
7	רשם החברות
8	מקורות מימון
9	גורמי עידוד
10	עבודה שוטפת מול משרד רואי החשבון

 

 

1. מבוא

הקמת עסק חדש גוררת שורה של לבטים ושאלות בנושאים רבים, ובניהם: מהוא אופן ההתאגדות הרצוי?

כיצד מתאגדים כיחיד, כשותפות, כחברה בע"מ?

מהם יחסי הגומלין, החובות והזכויות של עסק חדש מול שלטונות המס?

כיצד לגייס מקורות מימון לעסק?

כיצד לנצל את כל ההטבות המגיעות לבעלי עסק?

כיצד ליצור כלים פיננסים שיהיו לעזר בניהול העסק?

מהו חלקו של רואה החשבון בקידום עסק חדש?

 

על שאלות אלו ועוד, ניסינו לתת מענה בשפה קלה ו"על קצה המזלג" על מנת לתת מושג כלשהו בהתנהלות עסק מהקמתו ולאורך חייו בפעילות השוטפת.

 

המפורסם במדריך זה מובא באופן כללי, תמציתי ולתשומת לב.

אין להסתמך עליו מבלי לקבל חוות דעת מקצועית נוספת ממשרד רואה חשבון.

בכבוד רב ובהצלחה.

 

 

פרק 2 – בחירת אופן ההתאגדות

 

ראשית יש לבחור את אופן ההתאגדות של העסק: יחיד,שוטפות או חברה

 

יחיד – מבנה של יחיד הוא צורת הפעילות הפשוטה ביותר (במיוחד עם סמארטבי).

קיימת זהות משפטית בין העסק ובעליו לעניין חוקי המס השונים : היחיד הוא נישום לעניין מס הכנסה, עוסק לעניין מעמ ומבוטח לעניין ביטוח לאומי.

על היחיד לפתוח תיקים במע"מ, במס הכנסה ובביטוח לאומי.

 

שותפות – הקמת שותפות אינה יוצרת ישות משפטית חדשה. מבנה של שותפות הוא מעין "חיבור" של יחידים.

מס הכנסה וביטוח לאומי מתייחסים לכל אחד ממרכיבי השותפות כאל יחיד כמו בסעיף 1 לעיל.

הגוף היחיד המתייחס לשותפות כאל גוף בר חיוב הוא מע"מ, אשר פותח לשותפות תיק עוסק. לכן, על השותפות לפתוח תיק במע"מ ועל היחידים לפתוח תיקים במס הכנסה ובביטוח לאומי.

 

חברה בע"מ – חברה היא ישות משפטית נפרדת מבעליה.

עובדה זו מגנה על רכושם האישי של בעליה, מה שאינו נכון במקרה של יחיד ושל שותפות. במקרים מסוימים, בחברה בע"מ ייתכנו מקרים של "הרמת מסך" – כלומר הסרת ההגנה על רכושם האישי של בעליה.

חברה מוקמת ברשם החברות על ידי עורך-דין ויכולה להיות מורכבת מבעל מניות אחד או יותר.

על החברה לפתוח תיקים בע"מ ומס הכנסה.על החברה לפתוח תיק ניכויים במס הכנסה ובביטוח לאומי רק כאשר היא מעסיקה עובדים (ראה פרק 3).

 

יתרונות וחסרונות עצמאי לעומת חברה בע"מ

 

1. חברה בע"מ היא ישות משפטית נפרדת מבעליה. לבעלי המניות בחברה הגנה משפטית מסוימת שאינה מאפשרת ירידה לנכסיהם הפרטיים ("הרמת מסך") כפי שמתאפשרת בעסק בבעלות יחיד.

 

1. שיעור המס על רווחי חברה בע"מ הוא 26.5% (נכון לשנת 2015) ומשיכת הכספים מהחברה על ידי בעלי המניות יכולה להיעשות על ידי משיכת משכורות ( ששיעור המס השולי יכול להגיע ל 48%), או דיבדנד (שיעור מס הוא 30%).

 

1. רווחי היחיד ממוסים בשיעור מס הכנסה שולי שיכול להגיע עד ל- 48%. בנוסף מחויב היחיד בתשלום ביטוח לאומי על כל רווחיו ושיעורו יכול להגיע עד לכ- 16%. כלומר שיעורי המס הכנסה וביטוח לאומי יחד מגיעים לכ- 64%.

 

1. בעל חברה מחויב בביטוח לאומי רק על משכורתו מהחברה.

 

1. התפיסה הרווחת היא כי חברה בע"מ בעלת מעמד מכובד יותר מעצמאי.

 

1. פתיחת חברה כרוכה בעלות ראשונית של כ- 4,000 ש"ח (לפעמים יותר) בעוד שאין כל עלות בפתיחת תיק עצמאי.

 

1. חברה נדרשת בתשלום אגרה שנתית של רשם החברות בסך של כ- 1,154 ש"ח.

 

1. חברה נדרשת בהנהלת חשבונות כפולה, יקרה יותר מעצמאי שהנהלת החשבונות שלו היא חד-צידית ופשוטה.

 

1. ניהול ספרי הנהלת החשבונות של חברה הוא מקיף יותר ומצריך השקעה גדולה יותר הן מבעל העסק והן ממנהלי החשבונות.

 

1. חברה חייבת למנות רואה חשבון כמייצג לעומת יחיד אשר אינו חייב.

 

 

 

פרק 3 – מס ערך מוסף

 

יש לפתוח תיק במע"מ מיד עם תחילת הפעילות העסקית.

במע"מ קיימים שני סוגים של עוסקים: עוסק מורשה ועוסק פטור.

עוסק פטור – הינו עוסק שמחזור הכנסותיו השנתי אינו עולה על סך של 79,482 ש"ח (נכון לשנת 2015) סכום זה מתעדכן מעת לעת.

הערה : יש לשים לב שמדובר במחזור הכנסות ולא ברווח.

עוסק פטור יכול להיות יחיד בלבד. עוסק פטור מנהל ספרים בצורה הפשוטה ביותר ומדווח על עסקאותיו במע"מ אחת לשנה על גבי טופס שנשלח אליו ממע"מ.

הוא אינו גובה מע"מ מלקוחותיו ואינו מקזז מע"מ על הוצאותיו. אסור לו להוציא חשבונית מס אלא רק "חשבון" ו"קבלה".

יש להדגיש כי לא כל עסק יכול להיות עוסק פטור וישנם עסקים (בעיקר בעלי מקצועות חופשיים) שחייבים להיות עוסק מורשה בלי קשר למחזור הכנסותיהם.

לסיכום:

מתי עוסק פטור "פוגש" את מע"מ?

פעם אחת ברישום העוסק ואח"כ אחת לשנה במילוי הטופס על מחזור עסקאותיו.

 

עוסק מורשה – עוסק מורשה מוציא "חשבונית מס" בגין הכנסותיו ומקזז את סך הע"מ על הכנסותיו בסך המע"מ על הוצאותיו.

מע"מ בגין ההכנסות נקרא מע"מ עסקאות והמע"מ בגין ההוצאות נקרא מע"מ תשומות.

כאשר מע"מ העסקאות עולה על מע"מ התשומות – העוסק המורשה ישלם את ההפרש למע"מ. כאשר מע"מ התשומות עולה על מע"מ העסקאות – ההפרש יוחזר ממע"מ לחשבונו של העוסקהמורשה.

עוסק מורשה מדווח על עסקאותיו למע"מ מדי חודש או חודשיים (תלוי בהיקף העסקאות השנתי), ב – 15 לחודש שלאחר חודש/י הפעילות. לדוגמא: עוסק מורשה חד- חודשי ידווח על פעילות חודש ינואר בתאריך 15 לפברואר ועוסק דו- חודשי ידווח על הפעילות בחודשים ינואר ופברואר ביחד, בתאריך 15 למרץ.

לסיכום:

מתי עוסק מורשה פוגש את מע"מ?

בפתיחת התיק ואח"כ מדי חודש/חודשיים(תלוי בתדירות הדיווח, כפי שנאמר לעיל).

נדגיש כי בכל מקרה אין לקבל הכנסות או לקיים פעילות עסקית לפני הרישום במע"מ.

 

 

פרק 4 – מס הכנסה

1. כללי

יש לפתוח תיק במס הכנסה מיד עם תחילת הפעילות העסקית.

 

מספרו של התיק יהיה: ליחיד – מספק תעודת הזהות שלו ולחברה – מספר הח.פ. שקיבלה מרשם החברות.

 

1. מקדמות

 

לאחר פתיחת התיק, מס הכנסה דורש מהעצמאי/חברה תשלום מקדמות ובסוף השנה עורכים התחשבנות מול מס הכנסה. רואה החשבון בודק ומחליט האם הדרישה סבירה או לא, ואם לא – ניתן לשנות ואפילו לבטל את דרישת המקדמות.

 

1. ניכוי מס במקור

 

דרך נוספת של מס הכנסה לגבות את תשלומי המס במהלך השנה על חשבון המס השנתי, היא בדרך של ניכוי מס במקור.

זהו מסמך שמנפיק מס הכנסה עבור כל נישום שפתח תיק ומסמך זה מחייב לקוחות לנכות מתשלומם לנישום, אחוז מסןים ולהעבירו למס הכנסה.

יש לשים לב כי על הנישום עצמו המשלם לספקים, לבקש את ניכויי המס במקור שלהם ולנכות להם לפי השיעור המופיע בניכוי.

אי ניכוי לספקים – עלול לגרור אי התרת ההוצאה בספרי הנישום.

האישור על ניכוי המס במקור נושא תאריך תוקף ויש לשים לב ולהאריכו.

 

1. דוח שנתי

 

חברות, עצמאים ובעלי מניות המחזיקים במניות חברה בשיעור של 10% ומעלה מחויבים בהגשת דוח שנתי למס הכנסה.

המקדמות (כאמור בסעיף ב') וניכויי המס במקור (כאמור בסעיף ג') נזקפים לזכות הנישום כתשלום על חשבון המס השנתי וכאשר מגישים את הדוח השנתי מתבצע חישוב המס העודף/החסר.

 

1. הצהרת הון

 

פקיד השומה רשאי לדרוש מכל אדם הצהרה על הנכסים וההיתחייבויות שלו לסוף שנה מסויימת.

הצהרת ההון נערכת רק לפי דרישת מס הכנסה ולא באופן ייזום על ידי הנישום.

רוב הנישומים יקבלו דרישה להצהרת הון בשנה הראשונה, מטרת הצהרת ההון היא לעמוד על הפרשי ההון בין הצהרת הון אחת לשנייה תוך התחשבות בהכנסות ובהוצאות של הנישום בתקופה שבין שתי הצהרות ההון לפי דוחות רווח והפסד שהוגשו בכל שנה ושנה.

הצהרת ההון נדרשת בדרך כלל אחת ל – 3-5 שנים.

 

1. הליכי שומה ודיון

 

דו חשנתי שהוגש למס הכנסה ונערכה בו התחשבנות מס כאמור בסעיף ד' לעיל, אינו מהווה סוף פסוק מבחינת הנישום, שכן הדו נערך על ידי מייצגו של הנישום והוא מהווה "שומה עצמית".

למב הכנסה ניתנת הזכות לזמן לדיון בדוח שנתי מקסימום 4 שנים מתום השנה שבה הוגש הדוח.

לדוגמא, דוח לשנת 2005 הוגש באפריל 2006 – מס הכנסה יוכל לדון בדוח זה עד 31.12.2010 ומעבר לתאריך זה – הדוח מתיישן וכעיקרון מס הכנסה לא יוכל לדון בו.

במידה ומפקח מס הכנסה והמייצג לא הגיעו להסכמה, אזי התיק עובר לשלב ב' – כלומר דיון נוסף אצל מפקח אחר.

במידה וגם בשלב ב' אין הסכמה – הנישום יוכל לערער על החלטת מס הכנסה לבית המשפט המחוזי ולאחריו לבית המשפט העליון.

בית המשפט מוציא פסק דין ומכריע במחלוקת.

נציין כי מעט מאוד מהתיקים מגיעים לדיונים בבתי המשפט ובדרך כלל מגיעים לפשרה עם מס הכנסה בהתאם לנסיבות.

 

1. ניהול ספרים

 

עצמאי וחבה בע"מ חייבים לנהל מערכת חשבונות בהתאם להוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות), התשל"ג – 1973.

על העצמאי או חברה לנהל ספרים בהתאם לתוספת שחלה עליהם בהוראות ניהול ספרים.

סוג הספרים שעל הנישום לנהל מהווים נגזרת של מהות העסק, מחזור הכנסות ומספר עובדים.

יש לקבל הנחיות ברורות מרואה החשבון בדבר אופן ניהול הספרים הנדרש מהעסק.

 

 

 

פרק 5 – המוסד לביטוח לאומי

 

1. כללי

 

הזכות לגמלאות הביטוח לאומי מוקנית מכוח תשלום דמי ביטוח לאומי.

מדובר בגמלאות: ילדים, אמהות, אבטלה, מילואים, פשיטת רגל, הבטחת הכנסה, מזונות, נפגעי עבודה, שארים, זיקנה וכו'.

הביטוח הלאומי הוא ביטוח חובה שחל על כל תושב ישראל שמלאו לו 18 שנים וטרם קיבל קצבת זקנה.גם ביטוח בריאת הוא ביטוח חובה. כל תושב שמלאו לו 18 שנים, חייב לשלם למוסד לביטוח לאומי דמי בריאות יחד עם דמי הביטוח הלאומי.כל תושב חייב להיות רשום באחת מקופות החולים וזכאי לשירותי הבריאות המוגדרים בחוק.המוסד לביטוח לאומי יעביר את דמי ביטוח הבריאות לקופות החולים השונות.

חובת תשלום דמי הביטוח הלאומי ודמי ביטוח הבריאות חלה על המבוטח גם בזמן שהוא נעדר מישראל היעדרות זמנית.

 

1. רישום כעצמאי

יחיד שפתח תיק עצמאי במע"מ ובמס הכנסה – עליו לשנות מעמדו בביטוח הלאומי למעמד של מבוטח עצמאי באם עומד בהגדרת עצמאי לצורך ביטוח לאומי. עליו לשלם לביטוח לאומי כל חודש סכום קבוע כפי שנקבע על ידי המוסד לביטוח לאומי בהתאם לנתוני ההכנסה החייבת השנתית שעליה הצהיר המבוטח. סכום זה ניתן להגדיל או להקטין בהתאם להכנסה החייבת הצפויה באותה שנה.

ככל שההכנסה החייבת של העצמאי גדולה יותר – דמי הביטוח הלאומי ומס הבריאות גבוהים יותר.

עצמאי לא מגיש דוח בסוף שנה לביטוח לאומי, ולמעשה הדוח שעליו מתבסס המוסד לביטוח לאומי הוא הדוח שהוגש למס הכנסה. כלומר הדוח שמוגש למס הכנסה מועבר למוסד לביטוח לאומי שמבצע בדיקה של המקדמות ששולמו במהלך השנה לעומת החיוב בדמי ביטוח לפי ההכנסה החייבת בדוח – וההפרש ישולם על ידי המבוטח או יוחזר לחשבון הבנק שלו על ידי המוסד לביטוח לאומי.

 

1. רישום כמעסיק

כאשר חברה/יחיד פותחים תיק ניכויים במס הכנסה מספר התיק עובר גם לביטוח לאומי ואותו מספר מהווה למעשה גם תיק הניכויים בביטוח לאומי. באמצעות תיק זה משלם המעסיק למוסד לביטוח לאומי את ניכויי ביטוח לאומי וניכויי ביטוח הבריאות ממשכורתם של עובדיו חודש בחודשו.

התשלום באמצעות הפנקס יתבצע ב- 15 לחודש בגין חודש שקדם, לדוגמא התשלום בגין חודש ינואר, יתבצע ב-  15 לחודש פברואר.

 

 

פרק – 6 עובדים ודיני עבודה

 

1. במידה והיחיד או החברה ירצו להעסיק עובדים בעסקם, עליהם לפתוח תיק נוסף במס הכנסה. התיק נקרא "תיק ניכויים".

 

1. הפקת תלושי השכר לעובדים מתבצעת באמצעות תוכנת שכר בבית העסק או במשרד רואה החשבון. על העצמאי/חברה הפותחים תיק ניכויים לדווח ולשלם למס הכנסה ולביטוח לאומי בגין שכר עובדיהם.

 

1. הטפסים הרלבנטים בהקשר לנוא השכר הם:

 

טופס 101 – טופס פרטים אישיים של העובד המסייע למכין התלוש בחישוב המס שינוכה משכרו, הטופס כולל: מס' תעודת זהות, מצב משפחתי, כתובת, פרטים על הכנסות נוספות, פרטים על בן/בת הזוג וכו'. טופס זה ימולא על ידי כל עובד שכיר בתחילת כל שנה עבור השנה השוטפת.

 

טופס106 – טופס המרכז בעמוד אחד את סך כל התשלומים השנתיים ששולמו לעובד כגון: ברוטו ששולמו לעובד, ניכויי מס הכנסה, ניכויים אישיים לביטוח לביטוח מנהלים וכו'. על המעסיק להעביר לעובדו טופס 106 בדרך כלל בחודש מרץ עבור תשלומי השנה הקודמת.

 

טופס 126 – טופס המוגש למוקד הניכויים של מס הכנסה ובטופס זה מופיעים פרטיהם האישיים של כל העובדים, התשלומים ששולמו לכל אחד מהם וכו'.

כל מעסיק מחויב להגיש טופס זה למס הכנסה אחת לשנה.

 

1. דיני עבודה

 

לכל עובד שכיר זכאות לחופשה, הבראה, נסיעות, פיצויים וזכויות נוספות.

 

חופשה – עובד במשרה מלאה העובד 6 ימים או 5 ימים בשבוע זכאי בשנה הראשונה לעבודתו ל- 12 או ל- 10 ימי חופשה בשנה בהתאמה.

ככל שהוותק של העוב גבוה יותר – מספר ימי החופשה השנתיים שהוא זכאי להם גבוה יותר.

 

הבראה – עם השלמת ותק של שנה בעבודה, זכאי העובד לתשלום דמי הבראה.

בשנה הראשונה לעבודתו זכאי העובד ל- 5 ימי הבראה בשנה, תעריף יום הבראה אחד הוא 378 ש"ח ברוטו(סכום זה מתעדכן מעת לעת).

ככל שהוותק של העובד גבוה יותר- מספר ימי ההבראה השנתיים שהוא זכאי להם גבוה יותר.

 

נסיעות – עובד הזקוק לתחבורה כדי להגיע למקום עבודתו זכאי לקבל ממעסיקו דמי נסיעות, דמי הנסיעות ייקבעו לפי מחירי הנסיעה באוטובוס ציבורי או כרטיס חופשי חודשי.

סכום החזר הנסיעות המקסימלי ליום הינו 26.4 ש"ח ליום עבודה ברוטו.

 

פיצויים – עובד שהוותק שלו למעלה משנה ומפוטר, זכאי לפיצויי פיטורין בגובה משכורת אחרונה מוכפלת בשנות הוותק שלו.

ישנם מקרים מסוימים שגם התפטרות העובד מזכה אותו בפיצויי פיטורין.

 

קיימים חוקים, תקנות וכללים נוספים בנושא דיני עבודה.

לפרטים נוספים אנא פנו לסמארטבי, הנהלת חשבונות חכמה.

 

פרק 7 – רשם החברות

 

רשם החברות זהו גוף במשרד המשפטים שנוסד על פי חוק החברות במטרה לאפשר לציבור לממש זכויות יסוד כמו חופש ההתאגדות.

 

עיקרי השירותים המקצועיים עליהם מופקד רשם החברות הם:

 

• הקמה ורישום חברות חדשות.
• רישום שעבודים, סילוק שעבודים ותיקון שעבודים.
• גביית אגרה שנתית – על כל חברה לשלם אגרה שנתית לרשם בסך 1,154 ש"ח לשנה.
• טיפול בפירוק מרצון כולל רישום, טיפול בצווי העמדת הליכי פירוק וסיום פירוק.
• בחינת כל שאר המסמכים המוגשים לתיקי החברות.
• אחריות לקליטת החומר ועדכון מערכת המידע הממוחשבת.
• שרות לקהל המעיין בתיקי החברות.

 

 

 

פרק 8 – מקורות מימון

1. עבודה מול בנקים

בשלב פתיחת העסק יש לפתוח חשבון בנק שבאמצעותו תנוהל פעילות העסק.

מערכת היחסים בין הבנקאי לבעל העסק מושתתת על מספר אבני יסוד וחשוב להתייחס אליהן ברצינות הראויה:

אמון – הבנקאי סומך על אמינות בעל העסק והיא הגורם המרכזי בהחלטה שלו להעמיד לעסק אשראי כפי הנדרש. כל ספק שמתעורר עלול להביא לשינוי מיידי בגישה.

מידע – ככל שהמידע שבעל העסק מספק על העסק מפורט ועדכני יותר, כל יקל על הבנקאי לסייע ולספק גיבוי פיננסי. מומלץ על כן לקיים מתכונת חודשית/רבעונית של עדכון והעברת מידע בכתב או פגישה. בנוסף, מועיל ביותר לפחות פעם בשנה לקיים מפגש בין הבנקאי ורואה החשבון או מנהל החשבונות של העסק. ברגע שזרימת המידע נפסקת העניין יכול לעורר חשש ודאגה בקרב הבנק המלווה.

אין הפתעות – על בעל העסק להעביר לבנקאי מידע עדכני ובזמן ולא להפתיעו, תמיד עדיף להעביר מידע פחות סימפטי מאשר להפתיע בכלל. ככל שהמידע יינתן מוקדם כך סביר שבעצה אחת ניתן יהיה לפתור בעיות ולא לגרום למשבר אמון וכתוצאה ממנו "שבירת כלים".

1. תכנית עסקית

על בעל העסק להציג בפני הבנק תכנית עסקית.

בתכנית העסקית מפורטת הסביבה העסקית, בעלי מניות, צפי הרווחים ותזרים המזומנים הצפוי.

כלכלני הבנק יבדקו את התכנית ועל סמך התכנית והבטחונות שבעל העסק יעמיד לבנק, תיקבע מסגרת האשראי של העסק לרבות הלוואות לצורך רכישת ציוד והלוואות הון חוזר.

1. תזרים מזומנים

תזרים מזומנים הוא מכשיר המאפשר לעסק לבחון בכל נקודת זמן עתידית את מצב המזומנים בבק/בקופה.

ניהול תזרים מזומנים מעניק את היכולת לתכנן צעדים פיננסים עתידים.

קיימות שתי דרכים המאפשרות שליטה על התזרים:

תזרים מזומנים מסכם – לסיכום פעילות פיננסית בפרק זמן מסוים(עבר).

תזרים מזומנים עתידי – לקבלת צפי היתרה בתאריך נתון.

בשנים האחרונות הולכת ומשתרשת ההכרה בקרב הקהילה הפיננסית (בנקים, חברות פיננסיות וכו') כי דו"ח תזרים מזומנים הוא הכלי החשוב והמיידי ביותר לקבלת החלטות פיננסיות בתוך הארגון ועבור הארגון.

הבקשה של הבנקאי של הארגון – להצגת תזרים מזומנים עתידי – הולכת ונעשית נפוצה יותר ויותר. בנוסף מתברר כי עסקים נקלעים למשבר בגלל קשיים בתזרים המזומנים, וניתן היה לחזות זאת מראש אילו נעשה שימוש בכלי המתאים.

בנוסף נציין כי עסק שעובד עם תזרים מזומנים מסוגל בנקל לתכנן את מועדי תשלומיו לספקים, רשויות וכו'.

 

 

פרק 9 – גורמי עידוד

1. חוק עידוד השקעות הון

מדינת ישראל מעודדת עסקים המוקמים באזורים הנקראים "אזורי פיתוח".

גורמי העידוד הם כדלקמן: מענקים ממרכז ההשקעות השייך למשרד התעייה והמסחר, פטור ממס למשך מספר שנים ופחת מואץ.

גורמי עידוד אלה נחקקו בחוק עידוד השקעות הון.

 

1. קרנות סיוע לעסקים

קיימות קרנות המסייעות לעסקים בפתיחתם ולכל קרן קריטריון משלה לקבלת האשראי, הנחשב זול בדרך כלל על האשראי הבנקאי.

לדוגמא קרן לעידוד עסקים קטנים מעניקה הלוואה בריבית הדומה לריבית בנקאית אך הערבות הנדרשת מבעל העסק לצורך קבלת ההלוואה נמוכה יותר, לכן זוהי הלוואה נוחה יותר לבעל העסק בהעמדת בטוחות לבנק.

 

 

פרק 10 – עבודה שוטפת מול משרד רואי החשבון

כללי

רואה החשבון הוא אדם שהוסמך על ידי מועצת רואי החשבון בישראל לשמש בתפקיד היות והוא הוכיח בקיאות בחשבונאות, ביקורת חשבונות ודיני מיסים.

מבנה משרד רואה חשבון יורכב בדרך כלל כדלקמן:

• הנהלת המשרד
• רואי חשבון העוסקים בדרך כלל בביקורת והכנת דוחות כספיים לחברות.
• יועצי מס העוסקים במיסוי יחידים ודוחות אישיים.
• מנהלי חשבונות המבצעים את עבודת הנהלת החשבונות השוטפת.
• חשבי שכר האמונים על הפקת משכורות.
• צוות מזכירות.

 

משרד רואי החשבון מהווה נדבך חשוב בעסק שכן הוא אחראי על הנושאים רבים בעסק כדלקמן:

• יעוץ וליווי ראשוני – "מחזיק את היד" בתחילת הדרך ללקוח.
• פתיחת תיקים ברשויות המס השונות.
• עבודה מול רשויות המס בפעילות השוטפת.
• הכנת תכנית עסקית וייצוג מול בנק מלווה.
• ליווי שוטף של העסק ויעוץ יומיומי.
• הכנת משכורות לעובדי העסק ודיווח לרשויות.
• הכנת דוחות עצמאים ודוחות כספיים מבוקרים לחברות.
• ייצוג העסק בדיונים מול רשויות המס.

 

 

בברכה,

סמארטבי הנהלת חשבונות חכמה.